ב 30 השנים האחרונות חלו שינויים גדולים במערכת בריאות הנפש בארץ ובהתייחסות החברה לאנשים הנחשבים פגועי נפש. הסטיגמה לא נעלמה, אבל יש היום תנועה צרכנית פעילה של מתמודדים ובני משפחה ויש חשיפה של אנשים רבים המספרים את סיפוריהם גם בתקשורת וזה כולל אנשים מפורסמים וידועים. אנשים כבר אינם מתביישים. יש הבנה גדולה יותר לנושא של פוסט טראומה, הבנה לכך שבארץ כמו שלנו עם כל מה שעבר העם שלנו, אנשים נפגעו באופן לא קל ויש לטפל בהם בצורה מתאימה וטובה. הסיפור האישי שלי שזור בתהפוכות ובשינויים שחלו בתחום שבו אני פעילה כבר 24 שנה. והספר שהוצאתי לאור בשנה שעברה ("את מדממת אני בוכה") אף הוא מלמד על התהליך הזה.